בקיץ שנת 1976 פנה אלי דר' משה קלמן, מנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות והציע להקים עמותה שתטפל בהתנדבות באנשים נזקקים בירושלים. אני כיהנתי באותו זמן כיו"ר אחוות אלפא-אומגה בירושלים וכתוצאה מכך, המפעל נוהל על שמה של האחווה. הפנייה לדר' קלמן הייתה מגברת פאני עליאש ז"ל, שעמדה בראש עמותה לטיפול בילדים חולי דלקת פרקים, ומאחר ומחלה זו פסה מהעולם, היא בקשה להמשיך טיפול התנדבותי של מתן טיפול שיניים לנזקקים באזור ירושלים. הפעילות נוהלה ממשרד שעמד לרשותה. התכנסנו בביתה של גברת עליאש ובנינו תכנית עם קריטריונים לעמותה זו וקראנו לה משל"ש: "מתנדבי שירות לבריאות שיניים". מטרת העמותה הייתה-  טיפול בנזקקים שידם אינה משגת לשלם טיפול זה. העיקרון המרכזי היה, שהתנדבות רופאי שיניים תנוהל במרפאותיהם הפרטיות, כך שמטופלי משל"ש ירגישו כמו כל מטופל פרטי של הרופא המתנדב. פנינו לרופאי השיניים בירושלים והגענו במשך הזמן ל 180 מתנדבים. גברת עליאש גייסה את גברת מלכה בריק, שבהמשך עמדה בראש העמותה והכניסה ביחד עם הועד עקרונות נוספים לטיפול, ביניהם העיקרון שהמטופל שאין לו מגבלות רפואיות יצא לעבודה. לצידה של גברת בריק עמדו מתנדבות עובדות סוציאליות שעברו על ההפניות של לשכות הרווחה ובדקו אם אכן המופנה זכאי לטיפול במסגרת זו. המועמדים הופנו אלי להדסה לצורך הערכה רפואית, והמועמד הוחזר למשרד עם המלצות עקרוניות ותצלומי רנטגן מותאמים. הצלחתי לקבל את אישורה של הנהלת הדסה לטיפול כירורגי במחלקה לכירורגיה פה, פנים ולסתות ללא תשלום פרט להשתלות שהמטופל יצטרך לשלם במחיר של מתרפאים של סטודנטים. השתלים נרכשו ע"י משל"ש במחיר מוזל וגברת בריק הפנתה את המטופל לרופא המתנדב, לפי התחום שבו העדיף לעבוד (אנדו, פריו, טיפול משמר או שיקום).

לפני ארבע שנים נבחר דר' חנוך הזה ליו"ר משל"ש ועשה פלאים בניהול העמותה. ליבי רחב לראות את פעילותו של דר' הזה שהשקיע מחשבה ואת כל ליבו.

זו ההזדמנות לברך ולשבח את גברת מלכה בריק על מעורבותה ועל פעילותה הברוכה ואת דר' חנוך הזה על פעילותו, על תושייתו ועל השינויים שהכניס בעמותת משל"ש.